תכשירים צמחיים להגברת כמויות החלב (גלקטוגוגים)

מאת מירי פבזנר יועצת הנקה מוסמכת IBCLC ורוקחת 

צמחים רבים נמצאים בשימוש  לאורך ההיסטוריה להגברת כמויות החלב. לפי פרוטוקול מספר 9 של האקדמיה לרפואת הנקה (ABM) רובם לא נחקרו מבחינה מדעית, אך השימוש הרווח  מצביע על כך שהם עשויים להיות יעילים. על מחקרים שנעשו  נמתחה לא אחת ביקורת בשל השיטות הסטטיסטיות ששימשו בהם ובהקשר להשפעתו האפשרית של אפקט הפלצבו. עקב מיעוט מידע מבוסס בספרות אודות היעילות של הצמחים הנפוצים להגברת חלב נדרש להפעיל שיקול דעת ולנקוט זהירות בשימוש בהם בייחוד לאור העובדה שכל צמח מכיל  חומרים פעילים רבים ולכן לצמח בודד יכולות להיות השפעות על מערכות שונות בגוף. נוסף על כך נדרשת זהירות  עקב העובדה שתכשירים צמחיים אינם מוגדרים כתרופה, אלא כתוסף תזונה ולכן מידת הפיקוח של ארגוני הבריאות עליהם היא מועטה, והתכשירים עלולים להכיל מזהמים ומתכות ועוד.

בשנת 2017 אגף התזונה במשרד הבריאות פירסם לראשונה דף מידע בנושא גלקטגוגים. לפי הסיכום המופיע במסמך זה אין כיום מידע מספק לגבי בטיחות השימוש בצמחים בתקופת ההיריון וההנקה, יעילותם והמינון הנכון הנדרש. נוסף על כך אין פיקוח וסטנדרט אחיד להרכב, מינון, נוכחות מזהמים וכו' במוצרים השונים, ולכן, נכון להיום, לא ניתן להמליץ על שימוש בהם. דרושים מחקרים קליניים מבוקרים על מנת לקבוע את היתרונות, מידת הבטיחות ותפקידם הפוטנציאלי של צמחים אלו כ"גלקטוגוגים".

על פי סיכום פרוטוקול האקדמיה לרפואת הנקה שעודכן ב 2018 אין אפשרות להמליץ על צמח ספיציפי להגברת חלב עקב הבעיות שהוזכרו לעיל. ההמלצה בפרוטוקול לגבי הטיפול במיעוט חלב היא קודם כל לבצע הערכה של ההנקה בהיבטים כמו  יעילות ותדירות הוצאת החלב מהשד, ולהשתמש בטכניקות לא פרמקולוגיות לשיפור ההנקה, גירוי השד, היניקה של התינוק וטיפול בסיבות רפואיות שמקשות על ההנקה אם יש כאלה. אם כל אלו לא עזרו יש לבחון את הסיכון מול התועלת שבשימוש בצמחים מגבירי חלב ולקבל החלטה בהתאם. זאת משום שאין להתעלם מהעובדה שאי נקיטת פעולות להגברת כמויות חלב במקרה הצורך עלולה להוביל להפסקת ההנקה ולחשיפת התינוק לתרכובות מזון לתינוקות שהן החלופה העדיפה פחות מבחינה תזונתית, בריאותית וחיסונית בהשוואה לחלב אם על פי כל ארגוני הבריאות בעולם.

חשוב לנקוט בזהירות ולשאול את האם על אלרגיות, מחלות רקע ותרופות שהיא נוטלת כדי לוודא שאין התנגשות או חוסר התאמה עם הצמח שנבחר. נוסף על כך מומלץ להתחיל במינון נמוך  ולהעלות רק אם יש צורך, לבצע מעקב  אחר תופעות לוואי ואחר היעילות ולשאוף לרדת בהדרגה למינון נמוך יותר או להפסיק את הנטילה כשחלה עלייה בכמות החלב.

צמחים גלקטוגוגים הרווחים בשימוש בישראל

חילבה Fenugreek  

שייך למשפחת הצמחים של החומוס, הבוטנים והסויה. על אף המספר המועט של הוכחות מבוססות מחקר, נמצא בשימוש נרחב לצורך הגברת חלב . מנגנון הפעולה המדויק שלו אינו ידוע. בספר Medications and Mothers’ Milk  מאת טומאס הייל (Thomas Hale ) הצמח מסווג כקטגוריה L3- "מעט מידע, כנראה מתאים בהנקה". הייל מציין שהשימוש בחילבה להגברת חלב רווח, אך ברובו לא מתועד. מינוני מעבר התוסף לחלב האם אינם ידועים. תופעות לא רצויות דווחו במקרים נדירים בלבד. המינון המקובל הוא 3-2 קפסולות של 610-580 מיליגרם שלוש פעמים ביום. מינון בתה: רבע כפית זרעים חלוטים בכוס מים שלוש פעמים ביום. אין לעבור על מנה של 6 גרם.

יעילות

  • במחקר שפירסם סוופורד (Swafford ) עם עמיתים בשנת 2000 נבדקה ההשפעה של נטילת 9 קפסולות של חילבה ביממה במשך שבוע. נמצא שנטילת החילבה הכפילה את כמויות החלב של 10 אימהות
  • מחקר אחר שפירסם  טורקילמז (Turkyılmaz ) עם עמיתים ב- 2011 כלל 66 נשים שחולקו לשלוש קבוצות: 22 נשים שתו חליטת תה של חילבה שלוש פעמים ביום, 22 שתו תה בטעם תפוח ו- 22 נשים לא שתו תה. נמצא שתינוקות של נשים ששתו חליטה של חילבה איבדו פחות משקל בשבוע הראשון וחזרו מהר יותר למשקל לידה
  • מתיעוד של שימוש בחילבה ב- 1200 נשים עולה שחילבה גרם לעלייה בכמות החלב תוך 72-24 שעות.
  • במחקר שעקב אחרי 26 אמהות לפגים שנולדו לפני שבוע 31 הנשים חולקו ל 2 קבוצות. קבוצה אחת קיבלה חילבה וקבוצה אחת קיבלה פלצבו במשך 21 יום. לא נצפה הבדל בין כמות החלב בשתי הקבוצות.
  • מחקר שפורסם ב- 2018 ניתח תוצאות של 5 מחקרים מהשנים האחרונות שבדקו את יעילות החילבה להגברת חלב בהשוואה לפלצבו ובהשוואה לגלקטוגוגים אחרים. המחקר העלה שחילבה יעיל יותר ביחס לפלצבו, אך לא ביחס לגלקטוגוגים אחרים. הגלקטוגוגים שהוזכרו אינם נפוצים לשימוש בארץ לצורך הגברת חלב.

השפעות נוספות ובטיחות

  • במחקרים בבעלי חיים נמצא שחילבה מוריד רמות סוכר
  • ממחקר שנערך בבני אדם עולה שלחילבה השפעה על דילול דם- הצמח מאריך את הזמן שלוקח לדם להיקרש
  • מחקר בעכברים הראה שחילבה מוריד רמות של הורמוני בלוטת התריס. לא נערכו מחקרים בנושא על בני אדם
  • בתיעוד של 1200 נשים שנטלו חילבה תופעות לוואי שתוארו הם: ריח זעה לא נעים, שלשולים, החמרה בסימפטומים של אסטמה

 לאור ההשפעות של חילבה שאינן קשורות להגברת חלב (רק על בעלי חיים כאמור), יש לשאול את האישה המועמדת להתחיל טיפול בחילבה, אם היא סובלת מאסתמה – מחשש שהטיפול יחריף את הסימפטומים, סוכרת- מחשש שחילבה יפגע באיזון ויגרום להיפוגליקמיה, חוסר איזון של בלוטת התריס- מחשש שחילבה יגרום לעלייה ברמות ההורמונים ויוציא מאיזון. לנשים שנוטלות תרופות מדללות דם כאמור יש להימנע מנטילת חילבה יחד עם תרופות אלו.

נוסף על כך חשוב לשאול לגבי אלרגיה לבוטנים ולחומוס כי יש סבירות שאנשים אלרגיים לבוטנים ולחומוס, יהיו אלרגיים גם לחילבה. מבחינת ההשפעה אפשרית על תינוקות החילבה עלול לגרום לכאבי בטן בתינוקות עקב תגובה אלרגית.

 

מורינגה Moringa  

צמח המורינגה נמצא בשימוש נרחב בארץ לצורך הגברת חלב. כמות המידע המבוסס מחקרית אודות היעילות והבטיחות של הצמח מצומצמת מאוד.

יעילות

  • במחקר שפירסם ב- 2005 נאדיר רייס סאנצ'ס ( Nadir Reyes Sánchez ) עם עמיתים נמצא שתוספת של מורינגה לתזונת פרות גרמה לעלייה של כמעט פי שניים בתפוקת החלב
  • מחקר שנערך עם מורינגה כלל 53 נשים שחולקו לקבוצת מחקר וקבוצת ביקורת. המחקר בדק השפעת נטילת שתי קפסולות של 350 מיליגרם מורינגה, שלוש פעמים ביום לנשים לפני לידה, החל משבוע 35 ועד ליום השלישי לאחר הלידה. נמצא כי לעומת קבוצת הביקורת, בקרב הנשים שנטלו מורינגה חלה התחלה מהירה יותר של ייצור חלב בכמות  גדולה משמעותית,  וממוצע גבוה יותר של ייצור החלב במשך יממה. המחקר מצא כי נטילה ממושכת יותר הובילה לכמות חלב גדולה ולהתחלת ייצור מהירה יותר
  • מחקר בפגים כלל 68 אימהות שילדו לפני שבוע 37. האימהות חולקו בצורה רנדומלית לקבוצת מחקר וקבוצת ביקורת וקיבלו בין הימים השלישי  והחמישי לאחר הלידה קפסולות מורינגה במינון 250 מיליגרם פעמיים ביום (קבוצת מחקר) או קפסולות פלצבו (קבוצת ביקורת). האימהות בשתי הקבוצות התבקשו לשאוב חלב במשאבת חלב כל ארבע שעות. במחקר נמצא שכמות החלב אצל הנשים בקבוצת מחקר הייתה גבוהה יותר. על המחקר נמתחה ביקורת עקב מספר משתתפות קטן, אחוז נשירה גבוה של משתתפות במהלך המחקר, הבדלים משמעותיים בכמות החלב בין נשים עוד טרם הטיפול במורינגה ועוד
  • מחקר שנערך בפיליפינים כלל 82 אימהות ובדק כמות חלב שנשאב עבור תינוקות שנולדו במועד. נמצא כי בקרב אימהות שנטלו מורינגה (במינון של 2 קפסולות של 350 מיליגרם פעם ביום) כמות החלב הייתה גבוהה יותר בהשוואה לאימהות שטופלו בפלצבו

השפעות נוספות ובטיחות:

  • טומאס הייל  מזהיר בפורום באתר האינטרנט של המרכז הטרטולוגי שלו ממורינגה בהנקה עקב חשש רעילות לכבד. לצד זאת יש מחקרים המצביעים על כך שמורינגה  מגינה על הכבד
  • קיימים מחקרים המצביעים על כך שמורינגה מורידה רמת סוכר
  • ממחקר שנערך על בעלי חיים עולה שתמצית עלי מורינגה הורידה רמת הורמוני בלוטת התריס. אין מחקרים בנושא זה בבני אדם
  • באתרים של הרבליסטים מופיעה המלצה להימנע משימוש במורינגה יחד עם תרופות נוגדות קרישה עקב סברה שמורינגה משפיעה על הקרישיות. המידע המבוסס מחקרית בנושא  מצומצם מאוד. סאטיש ( Satish ) ועמיתיו מצאו במחקר שפורסם ב 2014 שמיצוי של עלי ושורשי מורינגה השפיע על פעילות של חלבונים המעורבים בקרישה. נדרש מחקר נוסף בנושא וקשה להסיק כרגע מסקנות לגבי הרלוונטיות הקלינית של הממצא

לאור המסקנות מהמחקרים יש לשאול את האישה המועמדת להתחיל טיפול במורינגה על איזון רמות סוכר וסוכרת ועל תפקוד בלוטת התריס. כמו כן חשוב ליידע אותה לגבי ההשפעה האפשרית על הקרישיות.

גלגה Goat's rue

צמח הגלגה שימש לטיפול בסוכרת באירופה בימי הביניים בשל תכונתו להוריד  רמות סוכר. נוסף על שימוש זה, הוא מוזכר במקורות שונים בהקשר של הגברת חלב. יש דיווחים על השימוש בו כגלקטוגוג באירופה מתחילת המאה העשרים בהקשר של השפעתו על הגברת ייצור החלב בפרות. אופן המתן המקובל הוא חליטה של כפית עלים יבשים בכוס מים במשך 10 דקות ושתיית כוס חליטה פעמיים עד שלוש פעמים ביום. היות ומדובר בחליטה התכולה המדויקת אינה ידועה. המינון המדויק להגברת חלב אינו מתואר בספרות המקצועית. בספרה של דיאנה ווסט, יועצת הנקה אמריקנית, מופיע מינון בטינקטורה: 4-2 מיליגרם פעמיים עד שלוש ביום. ותופעות לוואי אפשריות אינן מתוארות בספרות. כמו כן מנגנון הפעולה המדויק אינו ידוע. במחקרים בכבשים הועלתה סברה שההשפעה נובעת מכך שמיצוי גלגה מכיל פיטואסטרוגנים והם מפעילים קולטנים לאסטרוגן בשד ובכך מגבירים את ייצור החלב. כמו כן יש טענה שגלגה מגדיל את רקמת השד, אבל אין לה בסיס בספרות המדעית.

יעילות

המחקרים הקיימים אודות היעילות  קטנים ובעייתיים מאוד מבחינת השיטות הסטטיסטיות, אינם מציינים מינונים מדויקים שניתנו, ובחלקם הצמח ניתן בתערובת עם צמחים נוספים.  עם זאת הוא נמצא בשימוש נרחב בארה"ב ובאירופה לצורך הגברת חלב  ומהווה מרכיב בתכשירים שונים להגברת חלב.

בטיחות

  • יש תיאור מקרה על שני תינוקות שפיתחו היפותוניה, ישנוניות, הקאות ותסמינים נוספים לאחר שאימותיהם שתו חליטות תה ממספר צמחים וביניהם גלגה. התסמינים נפסקו עם הפסקת שתיית התה
  • המחקרים בכבשים ובפרות מצביעים על רעילות ותופעות לוואי. ההשפעה השלילית בכבשים נצפתה במינונים העולים על 5 גרם לקילוגרם ואילו השפעה מגבירת חלב נצפתה במינונים נמוכים יותר- כ2 גרם לקילוגרם
  • במהדורה האחרונה של הספר "Drugs During Pregnancy and Lactation" מצוין כי גלגה כגלקטוגוג  בטוח במינון מתון בהנקה

שומר Fennel

האיזכור הראשון שלו כגלקטגוג מופיע בתקופת יוון העתיקה. יש מסורת של שימוש בשומר להגברת חלב ברפואה העממית. המינון המקובל הוא חליטה של 5 -7 גרם אבקת זרעים בכוס מים. מנגנון הפעולה המדויק אינו ידוע. ההשערה היא שהפיטואסטרוגנים שבו שמעודדים את גדילת השד.

יעילות

מחקר שנערך על עיזים הראה ששומר מעלה את כמות החלב וכמות השומן בחלב.

בטיחות

  • על אף השימוש בו ברפואה העממית להגברת חלב יש סיכון שהוא דווקא עלול להוריד כמויות חלב עקב השפעה דמוית אסטרוגן שלו, ואסטרוגן מוריד את כמות החלב. לפי מקורות מסוימים מומלץ להגביל את השימוש לכמה שבועות בלבד.
  • תופעות לוואי ידועות הן רגישות לעור ואטופיק דרמטיטיס. כמו כן אנשים האלרגיים לסלרי וגזר עלולים להיות אלרגיים גם לשומר.
  • יש תיאור מקרה אחד של שני תינוקות שפיתחו היפותוניה, ישנוניות, הקאות ועוד אחרי שאימותהים  שתו חליטות תה ממספר צמחים וביניהם שומר. התסמינים נפסקו עם הפסקת שתיית התה.

 

גדילן Milk thistle

השימוש בגדילן ברפואה העממית ידוע כבר 2000  שנה.  גדילן שימש במשך מאות שנים כנוגד חמצון ולהגנה על הכבד. מנגנון הפעולה המדויק של גדילן אינו ידוע. כנראה עובד תודות להשפעה שיש לחומרים המצויים בזרעי הצמח ונקראים flavavolignans, הנוגדים את ההשפעה של האסטרוגן. מיצוי של החומרים הפעילים מזרעי הצמח מכונה Silymarin. לפי The American Herbal Products Association לצורך הגברת החלב, יש לשתות חליטה עם כפית של זרעים טחונים בכוס מים, פעמיים עד שלוש ביום  או בקפסולות 1 עד 3 גרם זרעים ליום . לפי טומאס הייל Medications and mothers milk המינון הוא נמוך יותר – 400 מיליגרם ליממה. בספרה של דיאנה ווסט Making more milk   מוזכר מינון של 500 מיליגרם שלוש פעמים ביממה.

יעילות

  • יש מחקרים בפרות ובעכברים שמצביעים על יעילותו בהגברת חלב
  • במחקר שפירסם די פיארו (  Di Pierro ) עם עמיתים וכלל 50 נשים, השוו את כמות החלב המיוצרת ביממה אצל נשים שנטלו במשך חודשיים גדילן, לעומת נשים שנטלו פלצבו ונמצא שאצל נשים שנטלו גדילן העלייה בכמות החלב תוך חודש הייתה בשיעור של 64% יותר מהכמות ההתחלתית ואילו אצל הנשים שלא נטלו גדילן העלייה בכמויות בתוך חודש הייתה בשיעור של 22%. בבדיקות של דגימות חלב לא נמצאו שאריות של הצמח בדגימות.

בטיחות

  • אין דיווחים על רעילות, אלא על תופעות לוואי במערכת העיכול (בחילה, שלשול, גזים) ואלרגיות בלבד. עלול לעכב את אנזימי הכבד ולכן יש להיזהר מאינטרקציות במטופלות הנוטלות תרופות למחלות כרוניות.
  • גדילן מדורג כ "1",  כלומר הוא אינו מהווה התווית נגד בהנקה.
  • טומאס הייל מדרג אותו בקטגוריה L3

 

שיח אברהם – Chasteberry (Vitex agnus-castus)

במסורת רווח השימוש בצמח זה להפרעות גינקולוגיות שונות. עם זאת המידע לגבי השימוש בו לצורך הגברת חלב  מועט וסותר. מחקר קטן שכלל 20 גברים הראה שבמינון נמוך של 120 מיליגרם הייתה עליה ברמות הפרולקטין. עם זאת במינון של 480 מיליגרם רמת הפרולקטין דווקא ירדה. מחקר בנשים עם עודף פרולקטין הראה שהצמח הוריד את רמות הפרולקטין. יש מקורות שמצביעים על כך שמינונים נמוכים של הצמח מעלים את כמות החלב בנשים מניקות, אך הם מעטים ואינם מספקים על פי איגוד רופאי המשפחה האמריקאי על מנת לתמוך בשימוש בצמח לצורך הגברת חלב.

ההשפעה של שיח אברהם על הנקה שנויה במחלוקת משום שיש לחומרים המצויים בצמח יכולת להיקשר לקולטנים של דופמין, הבולם את הפרשת הפרולקטין ולכן יש לו פוטנציאל להפחית את כמות החלב. לפי הספר של הייל Drugs During Pregnancy and lactation הצמח אינו מומלץ בהנקה משום שלא ברור מהמחקרים הקיימים האם הוא מעלה או מוריד את כמויות החלב.

 

קרצף מבורךBlessed thistle

ידוע ונפוץ ברפואה העממית לשימושים שונים ובינם הגברת חלב. מייחסים לו יעילות כנגד שלשול, דימום, חום, איבוד תיאבון, קשיי עיכול, חיידקים, שיעול ועוד. יש סברה שפועל על ידי הגברת זרימת הדם בשד ובכך מגביר את ייצור החלב, אך אין לכך הוכחה מחקרית. בספרה של דיאנה ווסט מצוין מינון של עד 3 קפסולות של 250 גרם שלוש פעמים ביום. אין בנמצא מידע איכותי על הבטיחות. יש דיווחים מעטים על כך שמינונים גבוהים (מעל 5 גרם) עלולים להחמיר תופעות במערכת העיכול. כמו כן יש מקורות שמזהירים כי הוא עלול לגרום להפלה ועל כן אין ליטול את הצמח בהיריון. עלול להשפיע על קרישיות ולעלות סיכון לדימום ולכן יש להיזהר עם מתן התוסף לאנשים שנוטלים תרופות מדללות דם.

 

 

 

מקורות

The Academy Of Breastfeeding Medicine Protocol Committee. ABM clinical protocol #9: use of galactogogues in initiating or augmenting the rate of maternal milk secretion (First revision January 2011). Breastfeed Med. 2018;6:41-9

  1. Christof Schaefer, Paul W.J. Peters, Richard K Miller, Drugs during pregnancy and lactation, 3rd ed, 2014
  2. Zapantis A, Steinberg JG, Schilit L. Use of herbals as galactagogues. J Pharm Pract. 2012;25(2):222-231
  3. Thomas W. Hale, Hilary E. Rowe, Medications & Mothers' Milk. 16 ed 2014
  4. Michael P. Gabay, PharmD, BCPS Galactogogues: Medications That Induce Lactation Journal of Human Lactation. Vol 18, Issue 3, pp. 274 – 279
  5. Swafford S, Berens P: Effect of fenugreek on breast milk volume. Abstract, 5th International Meeting of the Academy of Breastfeeding Medicine, September 11-13, 2000, Tucson, AZ
  6. Turkyilmaz C, Onal E, Hirfanoglu IM, et al. The effect of galactagogue herbal tea on breast milk production and short-term catch-up of birth weight in the first week of life. J Altern Complement Med. 2011. February; 17 2: 139- 142
  7. Huggins KE. Fenugreek: one remedy for low milk production.

http://www.breastfeedingonline.com/fenuhugg.shtml. (1200 women)

 (1)  Reeder C, LeGrand A, O’Connor-Von SK. The effect of fenugreek on milk production and prolactin levels in mothers of preterm infants. Clinical Lactation 2013;4(4): 159-165.

Khan TM, Wu DB, Dolzhenko AV. Effectiveness of fenugreek as a galactagogue: A network meta-analysis. Phytother Res. 2018;32:402-12

  1. Xue W.-L., Li X.-S., Zhang J., Liu Y.-H., Wang Z.-L., Zhang R.-J. Effect ofTrigonella foenum-graecum (Fenugreek) extract on blood glucose, blood lipid and hemorheological properties in streptozotocin-induced diabetic rats. Asia Pacific Journal of Clinical Nutrition. 2007;16(1):422–426. [PubMed]
  2. Ramesh B. K., Yogesh, Raghavendra H. L., Kantikar S. M., Prakash K. B. Antidiabetic and histopathological analysis of fenugreek extract on alloxan induced diabetic rats. International Journal of Drug Development and Research. 2010;2(2):356–364
  3. Panda S., Tahiliani P., Kar A. Inhibition of triiodothyronine production by fenugreek seed extract in mice and rats. Pharmacological Research. 1999;40(5):405–409
  4. Natural Medicines Comprehensive Database Web site. Available at: http://www.naturaldatabase.com/monograph.asp?mono_id=733&hilite=1
  5. Reyes Sánchez, N., Spörndly, E., Ledin, I. Effect of feeding different levels of foliage of Moringa oleifera to creole dairy cows on intake, digestibility, milk production and composition. (2006) Livestock Science, 101 (1-3), pp. 24-31
  6. The efficacy of malunggay (moringa oleifera) given to near term pregnant women in inducing early postpartum breast milk production- a double blind randomized clinical trial, Briton-Medrano, G. M.D., Ma Lucila Perez, M.D., 2002
  7. Estrella MC, Mantaring JB, David GZ, Taup MA. A double-blind, randomized controlled trial on the use of malunggay (Moringa oleifera) for augmentation of the volume of breastmilk among non-nursing mothers of preterm infants. Philipp J Pediatr. 2000;49:3-6
  8. Espinosa-Kuo CL. A randomized-controlled trial on the use of malunggay (Moringa oleifera) for augmentation of the volume of breastmilk among mothers of term infants. Filipino Fam Physician. 2005;43 1: 26- 33
  9. Ekundina V. Hepatotoxic and Nephrotoxic Effects of Moringa Oleifera Leaves Extract in Adult Wistar Rats.  Journal of Natural Sciences Research www.iiste.org
  10. Bose CK. Possible role of Moringa oleifera Lam. root in epithelial ovarian cancer. MedGenMed 2007;9:26.
  11. Fahey JW. Moringa oleifera: A review of the medical evidence for its nutritional, therapeutic, and prophylactic properties. Part 1. Trees for Life Journal 2005;1:5
  12. Pari L and NA Kumar (2002) Hepatoprotective activity of Moringa oleifera on antitubercular drug-induced liver damage in rats. Journal of Medical Foods 5(3): 171-177
  13. Mbikay M. Therapeutic Potential ofMoringa oleiferaLeaves in Chronic Hyperglycemia and Dyslipidemia: A Review. Frontiers in Pharmacology. 2012;3:24. doi:10.3389/fphar.2012.00024.
  14. Tahiliani P, Kar A. Role ofMoringa oleiferaleaf extract in the regulation of thyroid hormone status in adult male and female rats. Pharmacological Research. 2000;41(3):319–323
  15. Satish A, Sairam S, Ahmed F, Urooj A. Moringa oleiferaLam.: Protease activity against blood coagulation cascade. Pharmacognosy Research. 2012;4(1):44-49
  16. Oubre, A. Y. From plant to patient: an ethnomedical approach to the

identication of new drugs for the treatment of NIDDM .Diabetologia 40: 614 – 617

  1. Yarnell E . Botanical medicine in pregnancy and lactation. Altern Complement Ther. 1997;3 (April):93-100.
  2. Hardy ML. Women's health series: herbs of special interest to women. J Am Pharm Assoc (Wash). 2000;40:234-42 .
  3. Low Dog T. The use of botanicals during pregnancy and lactation. Altern Ther Health Med. 2009;15:54-8.
  4. Abascal K, Yarnell E. Botanical galactagogues. Altern Complement Ther. 2008;14:288-94.
  5. González-Andrés F, Redondo PA, Pescador R, Urbano B. Management ofGalega officinalisL. and preliminary results on its potential for milk production improvement in sheep. New Zealand Journal of Agricultural Research. 2004;47(2):233–24
  6. Keeler RF, Baker DC, Evans JO. Individual animal susceptibility and its relationship to induced adaptation or tolerance in sheep toGalega officinalisL. Veterinary and Human Toxicology. 1988;30(5):420–423
  7. Rosti L, Nardini A, Bettinelli ME, Rosti D. Toxic effects of a herbal tea mixture in two newborns. Acta Paediatr. 1994;83:683.
  8. Penagos Tabares F, Bedoya Jaramillo JV, Ruiz-Cortés ZT. Pharmacological Overview of Galactogogues. Veterinary Medicine International. 2014
  9. Typl H. [The galactogogue effect of Galega officinalis]. Zentralbl Gynakol. 1961;83:713-6.
  10. Heiss H. [Clinical and experimental contribution on the question of the lactogenic effect of Galega officinalis]. Wien Med Wochenschr. 1968;118:546-8.
  11. Turkyilmaz C, Onal E, Hirfanoglu IM et al. The effect of galactagogue herbal tea on breast milk production and short-term catch-up of birth weight in the first week of life. J Altern Complement Med. 2011;17:139-42.
  12. Kavurt S, Bas AY, Yucel H et al. The effect of galactagogue herbal tea on oxidant and anti-oxidant status of human milk. J Matern Fetal Neonatal Med. 2013;26:1048-51.
  13. Zecca E, Zuppa AA, D'Antuono A et al. Efficacy of a galactogogue containing silymarin-phosphatidylserine and galega in mothers of preterm infants: A randomized controlled trial. Eur J Clin Nutr. 2016;70:1151-4.
  14. Merz PG, Gorkow C, Schrodter A, Rietbrock S, Sieder C, Loew D, et al. The effects of a special Agnus castus extract (BP1095E1) on prolactin secretion in healthy male subjects. Exp Clin Endocrinol Diabetes. 1996;104:447–53
  15. Wuttke W, Jarry H, Christoffel V, et al. Chaste tree (Vitex agnuscastus)—pharmacology and clinical indications. Phytomedicine. 2003;10(4):348-357
  16. Roemheld-Hamm B. Chasteberry. Am Fam Physician. 2005; 72(5):821-824. http://www.aafp.org/afp/2005/0901/p821.html.
  17. Penagos Tabares F, Bedoya Jaramillo JV, Ruiz-Cortés ZT. Pharmacological Overview of Galactogogues. Veterinary Medicine International. 2014;2014:602894. doi:10.1155/2014/602894.
  18. Rather MA, Dar BA, Sofi SN, Bhat BA, Qurishi MA. Foeniculum vulgare: a comprehensive review of its traditional use, phytochemistry, pharmacology, and safety. Arabian Journal of Chemistry. 2012
  19. Di Pierro F, Callegari A, Carotenuto D, et al. Clinical efficacy, safety and tolerability of BIO-C_ (micronized Silymarin) as a galactogogue. Acta Biomed 2008;79:205–210

Bazzano AN, Cenac L, Brandt AJ et al. Maternal experiences with and sources of information on galactagogues to support lactation: a cross-sectional study. Int J Womens Health. 2017;9:105-13

 

 

הגב

  Subscribe  
Notify of