סיפור ההנקה של שירי

את סיפור ההנקה שלי אני יכולה לסכם בכך שאני מניקה כנגד כל הסיכויים.

ראשית אינני נמצאת בסביבה מעודדת הנקה, היו לי קשיים פיזיים מאוד קשים בתחילת ההנקה כגון: דימומים מהפטמות, גודש ודלקות בשד ורק לאחר שכמעט התייאשתי הלכתי לטיפת חלב ואחות מדהימה בשם פרלה נתנה לי ייעוץ והסבירה לי כיצד להניק בצורה נכונה ומשם התאהבתי בהנקה. חודש וחצי לאחר הלידה חזרתי ללימודיי והתעקשתי להמשיך להניק כי אני יודעת שכולם ממליצים שזה החלב הכי טוב שאני יכולה לתת לבת שלי.

לאחר כמה שבועות התקשרתי למוקד האחיות של קופת החולים שלי לשאול לגבי ייעוץ על הנקה. ראשית פתחתי בשאלה כיצד לעבור לתמ"ל בצורה נכונה ושאלתי לגבי עישון והנקה. האחות מן העבר השני של קו הטלפון מיד אמרה לי "מה אף אחד לא אמר לך שזה אסור לחלוטין? הרי כל הניקוטין עובר לחלב". בנוסף עוד הוסיפה שתינוקות שיונקים מאימא מעשנת נקראים "תינוקות מעשנים" ושהבת שלי גם נקראת כך. לגבי השאלה אם להמשיך להניק אותה  או לעבור לתמ"ל היא ענתה שעדיף לי לעבור לתמ"ל ולא להמשיך להניק אותה כי אני מסכנת אותה וזה יכול לגרום לה לבעיות בדרכי הנשימה, גזים ובעיות קשב וריכוז. היא הציגה את המצב כאילו אני גרמתי נזק בלתי הפיך לילדה שלי במשך שלושה חודשים ושעדיף היה לי להאכיל אותה בתמ"ל מלכתחילה. היא מאוד התפלאה שאני חושבת להפסיק להניק אותה בגלל העישון. במהלך השיחה מצאתי את עצמי מתנצלת על כך שאני חייבת לעצמי את הפסקת הסיגריה כי עם כמה שזה נשמע טיפשי, לי זה עושה טוב. היא הציגה את ההנקה כנכונה רק כאשר האימא איננה מעשנת. כתגובה אמרתי לה שבסדנת הנקה שעשיתי בבית חולים "בילינסון" וב"טיפת חלב" אצלי אמרו לי בפירוש לא להפסיק להניק אלא נתנו לי את המידע כיצד לעשות זאת כדי לצמצם כמה שניתן את חשיפת התינוקת לניקוטין. ומעבר לכך מאוד עודדו אותי להמשיך עם ההנקה וכך עשיתי.

אני מקפידה למלא אחר הוראות היועצים המקצועיים שאליהם אני פונה. אני אימא בחיתוליי עדיין לא מבוססת וללא ידע עושה ככל הניתן כדי לעשות את הכי טוב בשביל הבת שלי, לכן לאחר השיחה אחת עם האחות במוקד אחיות של "כללית" כל מה שחשבתי שאני עושה טוב לבת שלי הצטייר כאילו הזקתי לה!! בתום השיחה נשארתי ללא מילים, המומה מהנזק שכנראה עשיתי לבת שלי. "באתי לברך יצאתי מקללת", הרגשתי חצויה ואבודה, ושאני אימא רעה. מצד אחד איך עד עכשיו אני ממשיכה להניק ולעשן ומצד שני איך אני מעזה לחשוב על עצמי בכך שאני מעשנת כמה סיגריות בודדות ביום ואפילו חושבת להפסיק להניק בגלל הצורך האגואיסטי שלי בהפסקת סיגריה. בשיחתנו היא המליצהה לי לעשות "חשבון נפש" עם עצמי ולחשוב מה עדיף לילדה שלי. היא כמובן המליצה לי להפסיק לעשן כדי שתהייה לילדה שלי אמא ואם אני מצטטת נכון "שתהייה כמה שיותר זמן איתך". שרון לא חשבה על ההשלכות הנפשיות שעלולות להיגרם כתוצאה מהשיחה הקשה עם אימא צעירה מלאת חרדות וייסורי מצפון ומבולבלת מהמידע הסותר.

הייתי זקוקה לאחר השיחה בכתף מנחמת לכן התחלתי לחפש באינטרנט מישהו שיוכל לעזור לי. הגעתי לאתר של שלי גת ושלחתי טופס ליצירת קשר. בדרכי חזרה הביתה מסידורים מהורהרת ומעורערת על הנזק שכנראה גרמתי לביתי ושאף אחד לא יכול להבין את המצוקה שלי, בדיוק אז התקשרה אלי שלי.

שלי הצליחה להבין מהר מאוד את המצוקה הנפשית אליה נקלעתי. הסברתי לה את השתלשלות העניינים ושאלתי לגבי נושא העישון וההנקה. היא ראשית הרגיעה אותי ונתנה לי מידע מקצועי והסבירה לי על כל הנושא ושמבחינת הספרות הרפואית עדיף לי להמשיך להניק למרות שאני מעשנת כי בחלב אם עוברים גם נוגדנים ואנזימים שתורמים למערכת הנשימה ככה שנזק לא גרמתי לה ושאני אינני אימא רעה כפי שחשבתי. בדיוק המילים שהייתי צריכה לשמוע. שלי עודדה אותי וחיזקה אותי בכך שהיא פרגנה לי על כך שאני ממשיכה להניק למרות כל הקשיים בדרך, וכל זאת בנימה מרגיעה ואימהית. בנוסף היא ציינה כי אני יכולה להתקשר בכל עת במידה ויהיו לי עוד שאלות.

אנחנו כנשים צריכות לפרגן, לעזור ולתמוך אחת בשנייה, כולנו חוות קשיים דומים בחוויות האימהות ובחיים בכלל. כאימא צעירה חשובה לי מאוד התמיכה הנשית שמחזקת אותי להמשיך הלאה בדרך.

שלי היקרה, אני מודה לך על השיחה מעומק ליבי ועל החום שהרגשתי דרך הטלפון, על האוזן הקשבת האכפתיות והכי חשוב שהבנת אותי בלי שאצטרך לומר לך. הלוואי ואזכה לפגוש עוד נשים כמוך.