מיומנה של יועצת הנקה #1

"אברך אותך בשבת שלום
אני בטוב, שמחה מהחלטתי, מעניקה לנרי קצת חלב אם ואמא שמחה ורגועה
תודה שאת כאן️"

את ההודעה הזו קיבלתי בערב שבת מאמא מקסימה שאני מלווה.

פגשתי אותה לפני כחודשיים עם תינוקת שלא עלתה מספיק במשקל, עייפה, פצועה מאד, כואבת. בוכה. בכי מר של ייאוש וכאב פיזי ונפשי.
שילוב של מציצה מאד חזקה של התינוקת, פטמות שקועות שנפצעו בקלות והכוונה לא נכונה בניהול ההנקה הביאו לפציעה חריפה מאד וירידה דרסטית בכמויות החלב.

בעדינות אין קץ ותוך כדי כך שאני עוצרת את עצמי שלא לכוון אותה, לתת לה להחליט מה רוצה לעשות, קבענו ביחד שתשאב כדי להגביר את כמויות החלב, ובינתיים תניק מדי פעם עם פטמת סיליקון כשתרגיש שמסוגלת ולא כואבת.

מהר מאד השאיבות עשו את העבודה והגיעה לאספקת חלב מלאה. הפצעים החלימו ובצורה מדורגת עברה להנקה מלאה.

עד כאן נשמע מצוין.
אבל אז התחילו הטלטלות.

diary1 (Medium)ההנקה התכופה הראתה את אותותיה והכאבים בהנקה התחילו שוב. החלב בכאב לא השתחרר בקלות ושוב היתה ירידה בכמויות החלב.
שוב חזרנו לתוכנית א ולשילוב שאיבות כדי להקל על הפצעים ולהגביר את כמויות החלב.
ושוב אספקת החלב חזרה לעצמה וההנקה כבר כואבת פחות.

ואז כמו גל שרודף גל, היו ימים של טוב שרדפו ימים של כאב וקושי וכן הלאה. וכך חלפו להם חודשיים.
ואז בערב יום רביעי האחרון החלטנו שתינו החלטה משותפת. אפשר להניק גם באופן חלקי, עם שאיבות או בלי.

וחשבתי עליה המון. והרגשתי תחושת החמצה מסויימת. שאולי יכולתי לתת לה פתרון נוסף שלא חשבתי עליו. אולי יכולתי לעשות עוד.
ואז הגיעה ההודעה הזו. וצבעה את נפשי בצבעים חמים ובקולות של נחמה.

עשיתי בשבילה את מה שהיתה צריכה. עמדתי לצידה בכל רגע, לפעמים יום יום. שמחתי איתה בהצלחות ונתתי לה יד במורדות. הקשבתי ועזרתי לה להגיע להחלטה שאיתה היא שלמה. זוהי ההצלחה שלה ולכן גם שלי.

הגב

  Subscribe  
Notify of