סיפור ההנקה של נועה

סיפורון ההנקה שלי (ושל שיר 🙂 זה הפרק של אלון – אחיהם הטרי של אמיר ותמר.

הפעם זה מתחיל עוד לפני שפגשתי אותו. לקראת החודש השתיעי להריון התקשרתי מתלבטת לשיר… הי שיר, זאת אני, מלפני 4 שנים, היית בסביבה כשהתייעצתי עם שלי גת בעניין תמר, תינוקת עם לשון קשורה, לא מספיק חלב וכולי… זוכרת? למרבה הפלא זכרה היטב! נתנה לי להרגיש הכי נח לשאול ולהתייעץ ענתה בסבלנות התעניינה, הקשיבה, הדריכה והסבירה.

ואז ילדתי. האקשן התחיל… אסאםאסים בשעות הקטנות של הלילה "ערה?" שלא מחכים לתשובה ומיד ממשיכים עם הרבה סימני שאלה אחרים שתמיד קיבלו מענה הכי אכפתי בעולם!

דיברתי עם שיר יותר ממה שדיברתי עם אמא שלי (וזה עוד לפני שנפגשנו בכלל!!!) פעם על סוג המשאבה, פעם על אבחון לשון קשורה, פעם סוג הפציעה בפטמה, פעם סוג המשחה, פעם מידת הפטמות מסיליקון, פעם כמויות החלב, פעם כמויות הפיפי והקקי, פעם סוג הקקי, פעם העליה במשקל, פעם פליטות, פעם גזים.

אין לתאר את התחושה המקלה שתמיד יש לאן לפנות, תמיד יש מענה אחראי, שקול, אכפתי, סבלני ואמפטי.

אלון כבר בן כמעט חודשיים ואני כותבת עכשיו תוך כדי הנקה שהולכת ומשתפרת (לפעמים שני צעדים קדימה ואחד אחורה) ואני מקווה שרוב המכשולים כבר מאחורי, אבל גם אם יש עוד לפני אני מרגישה מוכנה לצלוח אותם!

אני בטוחה שבלי שיר כבר מזממממממן הייתי מתייאשת ומתבעסת מעצמי.