סיפור ההנקה של דניאלה

ילדתי את בני בשבוע 33+1, במשקל 1.890, כאשר מיד הוא הועבר לפגייה בשניידר.

ילדנו בהפתעה גמורה אך מבורכת, כחודשיים לפני הזמן.

היינו בפגייה 12 יום בדיוק עד שהגיע הרגע המיוחל שבו השתחררנו לביתנו עם האוצר החדש והזעיר שלנו.

טיפול בתינוק שנולד פג הוא שונה לחלוטין מטיפול בתינוק רגיל, ישנם המון בדיקות וחיסונים נלווים, דאגות רבות לגבי בשלותו ועצם הידיעה כי הוא איננו מוכן להתמודדות עם העולם, תמיד מפחידה.

הדבר קשור גם לנושא ההנקה. תחילה, כאשר היה בפגייה, קיבל מזון דרך זונדה (דרך האף) ולאחר מכן שילוב של זונדה עם בקבוק עד לגמילה מוחלטת מהזונדה ומתן אוכל רק דרך בקבוק.

ניסיתי פעמים מועטות להניק אותו בפגייה, אך הדבר כשל כיוון שלא היה צוות שיכל לסייע לי בנושא וגם בני לא היה מספיק חזק כדי לינוק, שהרי ידוע כי יניקה זו עבודה בפני עצמה.

כשהגענו הביתה, היה עלינו להעיר אותו כל 3 שעות "ולהזכיר" לו שעליו לאכול (תינוק רגיל מודיע בשמחה כי הוא רעב, פג לא עושה זאת) והדבר נעשה דרך בקבוק.

ניסיונות ההנקה לא צלחו גם בבית, עד אשר הגעתי לשלי. הגעתי לפגישת יעוץ ראשונה יחד עם בני ואמי, תולה תקוות ששלי תוכל לפתור את הבעיה. תוך דקה הצליחה שלי לחבר את בני אליי והפתעה: הילד יונק!

לא האמנתי, התרגשתי בטירוף והייתי בעננים. שלי הראתה לי שלמרות שמדובר בפג אשר רק חודש לאחר לידה מתחיל לינוק, זה אפשרי.

שלי נתנה לי תכנית מפורטת לגבי אופן תהליך ההנקה אשר כלל תחילה הגברה של חלב, הגעה למרכז פעם בשבוע כדי להיות במעקב וכדי לתרגל את ההנקה וכמובן הייתה זמינה עבורי 24 שעות ביממה לכל שאלה.

בני עומר כמעט בן 3 חודשים ואני גאה לומר כי הוא יונק כמו כל תינוק רגיל.

אני מקווה שהסיפור שלי יהווה השראה לכל אימא ויוכיח כי גם פגים יכולים לינוק, למרות כל הקשיים שבדרך.

 

בהמון אהבה