לקראת לידתו של בני, ידעתי שאני מעוניינת להניק, אבל גם הייתי מוקפת בסיפורים של חברות שתיארו את ההנקה כאתגר כמעט בלתי אפשרי.
מיד לאחר הלידה המיילדת חיברה אלי את בני להנקה ראשונה. חשתי כאב מידי, אבל היא אמרה שהוא יונק נהדר והכל בסדר. ביומיים שלאחר מכן, סבלתי מכאבים הולכים ומתגברים בזמן ההנקה, וחוסר ביטחון גובר- האם הוא באמת יונק? האם הוא יונק היטב? האם הכאב, שהתפתח כבר לפצעים, יישאר תמיד? בעייפות ובבלבול של אחרי הלידה, קל לאבד כיוון וביטחון.
48 שעות לאחר הלידה, בני איבד משקל רב מהלידה והחל לפתח צהבת, ואני התחלתי לאבד ביטחון שההנקה עובדת.
למזלי, לפני השחרור מבית החולים הגיעה אלי שלי, יועצת ההנקה, שעשתה לי סדר בדאגותיי אפופות ההורמונים, והנחתה אותי להתחיל לשאוב על מנת להגביר את יצור החלב, ובינתיים לתת לבני כמויות מדודות בבקבוק, כדי שאדע שהוא מקבל מספיק וכדי שיתחזק ויוכל לינוק. היא הנחתה אותי כיצד להזין אותו בבקבוק בצורה שלא תתערב בהנקה.
היומיים הראשונים בבית היו מאוד מאתגרים, בין השאיבות להאכלות מבקבוק ולטיפול בתינוק החדש, כמעט ולא נותר לי זמן לנוח, אבל תוך 24 שעות הרגשתי כבר שינוי- בני נעשה פחות צהוב ועלה במשקל, ובמהרה יכולתי למלא את הבקבוק בחלב אם ולאחר מכן לוותר על הבקבוק ולחזור להניק. עם זאת, גם לאחר מספר שבועות ההנקה המשיכה להכאיב לי מאוד, ועל שפתיו של בני החלו להופיע שלפוחיות של מאמץ. כששלי בדקה אותו, היא זיהתה שאינו פותח את פיו מספיק וכי הלשון אינה משוחררת מספיק. היא המליצה שלפני שנבחן את האופציה לשחרור כירורגי של הלשון הקשורה, נפנה לייעוץ אצל אוסטאופת. האוסטאופת גילה שאכן הלסת של בני תפוסה מידי, ובמהלך מפגש אחד שיחרר אותה ופתאום הלשון הקטנה של בני הופיעה בחוץ, והיניקה הפסיקה לחלוטין לכאוב.
הנקה היא תהליך שיש בו עליות ומורדות- במשך כמה ימים הרגשתי ביטחון ואחר כך היה מופיע אתגר חדש שהיה מערער את בטחוני. עם הזמן וההתנסות, למדתי שעם סבלנות ויעוץ אצליח לפתור גם את האתגרי הבאים, כמו ימים של פרצי גדילה בהם מצאתי את עצמי מניקה יממה שלמה כמעט כל הזמן.
באחת השיחות עם שלי היא הזכירה לי שמדובר בחודש-חודשיים ראשונים בחייו של בני, בהם יש לי את הפריבילגיה להצליח לספק כמעט את כל צרכיו בעזרת ההנקה וההרגעה המתלווה אליה. המחשבה הזו ליוותה אותי בהנקות הארוכות במיוחד, או בימים בהם היה נדמה לי שכל מה שאני עושה הוא להניק. היום כמה חודשים אחרי, בני יונק במרץ וביעילות, ושנינו נהנים מאוד מזמן ההנקה.
