סיפור ההנקה של ליאת

סיפור ההנקה שלי קשור בקשר ישיר לגיסתי שילדה כמה חודשים לפני, היתה לה לידת בזק כך שהכל קרה לה נורא מהר, כך גם מצאה את עצמה נותנת למתוקה שלה בקבוק תמל עוד ביום הראשון כי "את לא רואה שהילדה בוכה כי היא רעבה.." אם הייתי לידה עם מה שאני יודעת היום הייתי אומרת לה לא להקשיב לאף אחד חוץ מלעצמה ה"אמא של התינוקת שלה" שמסתבר שיודעת הרבה יותר ממה שחושבים…

למעשה זו היתה הפעם הראשונה שנחשפתי לזה שהנקה זה לא דבר כל כך פשוט וממש לא מובן מאליו.
אני עברתי דרך לא קלה עד שהגעתי להסדר השלום עם עצמי בנושא ולמרות שהנקתי עוד בחדר לידה תודות למילדת המדהימה שהיתה לי ולמרות שגיסתי פתחה קו חם עבורי בכל שאלה בנושא, עדיין ההתמודדות שלי היתה אישית וספציפית לי ולתינוק שלי.

למעשה כבר ביום השני בבית החולים שילבתי תמ"ל במקביל לניסיונות ההנקה אבל במידה מועטה ורק בלילה.
יועצת הנקה בבית החולים אבחנה שהלשון של יונתן שלי קשורה מעט למרות שהוא אחז מצויין ונצמד היטב
הוא פצע אותי עד זוב דם – הרופאה לא הסכימה עם אבחנה זו ולא התירה את הלשון, רק לאחר חודש הלכתי הוא עבר את הפרוצדורה אבל זה לא ממש עזר, וכל הזמן פשוט "סחבתי" את ההנקה בשילוב תמ"ל ושרדתי מיום ליום. היו ימים יותר כואבים והיו ימים שפחות. בשבוע מסויים גילתי את פטמות הסילקון שעזרו לי מאוד אבל המעיטו את יצור החלב, ובמקביל ניסיתי לשאוב מידי פעם מה. זה היה כמעט בלתי אפשרי כי יונתן היה כמעט כל הזמן מחובר לשד שלי וינק במשך שעות בהפסקות קצרות, ולא ידע שובע כך שזה היה מתיש ומאוד מתסכל.
כמובן שכל הזמן הזה שילבתי בין הנקה לתמ"ל, לחלב שאוב, לפטמת סילקון ויונתן עלה במשקל יפה והתפתח,
חשבתי שזה טוב שהוא נהנה מכל האפשרויות, גם מהערכים של חלב האם וגם מהויטמינים ותחושת השובע של התמ"ל ובעיקר הרווחתי קצת זמן להחלמה של הפצעים בין סבבי ההנקה.

אחרי חודש וחצי התחילו הכאבים באמת הקשים ביותר וכבר ממש התיאשתי, אמרתי לעצמי לא נורא ובאמת עשיתי את המקסימום וגם חודש וחצי להניק זה יפה מאוד ומלא ילדים גדלים על תמ"ל והכל בסדר וכל הדברים שיכולתי עוד להגיד לעצמי על מנת שארגיש טוב עם היאוש… עד שהגעתי לשלי שמיד הבינה
את מצבי  ואת הנכונות שלי להמשיך ולהניק ומהר מאוד לימדה אותי איךלהצמיד את התינוק אל השד כך שהוא ייתפס בצורה מושלמת ואיך לסחוט את השד כדי להגביר את הזרימה. היא הסבירה לי למה לדעתה כדאי להתחיל לשאוב יותר על מנת להגביר כמויות, ובעיקר הרגיעה אותי וקיבלה אותי כמו שאני ועבדה עם החומר האנושי הקיים וגרמה לי להרגיש טוב עצמי וההשתדלות שלי עד לרגע זה.

אחרי הפגישה עם שלי המצב באמת השתפר והתחלתי להניק יותר ובעיקר עברו הכאבים. היום יונתן בן חודשיים וקצת וכמעט עברתי להנקה מלאה, הוא גדל וגם בלשון שלו משהו שם כנאה השתחרר מעצמו… כבר אין כאבים בכלל וההנקה כיפית ונעימה, אני עדיין משלבת בקבוק תמ"ל בעיקר לפני השינה, ושואבת לו כמויות יפות (120-150 מ"ל) ובעיקר לא עושה יותר מידי חשבון בעיקר לא לעצמי, אם היעד שלי היה להניק עד 3 חודשים בינתיים מאיפה שאני עומדת עכשיו נראה לי שלא רק שאעמוד ביעדים גם אעבור אותם ובקלות.

תודה לשלי המדהימה שלמרות שהיה ביננו רק מפגש אחד (ולא מעט שיחות טלפוניות…) הרגשתי שעברתי בזכותה תהליך שלם, תודות לתחושה שהיא שם בשבילי לאורך כל הדרך.