.

בד”כ העבודה שאני עושה ממלאת אותי התרגשות ושמחה. הקשר עם האמהות ממלא אותי, לראות את ההתרגשות שבאמהות המתהווה, להיות מסוגלת לכוון ולתמוך וללוות הנקה והורות. והשבוע בקליניקה היה לי יום עצוב. צירוף מקרים אומלל שהשאיר אותי בלי כוחות.

סיפור הקמת מרפאת ההנקה בפרדס חנה מתחיל בשנת 2006. בשנה זו הכרתי את ד”ר זהר שלו, רופאת ילדים מפרדס חנה שפתחה ביחד עם הדס זומרפלד, פיזיותרפיסטית, מרפאת מעקב פרטית לתינוקות בקיבוץ גן שמואל. ד”ר שלו הזמינה אותי להיות יועצת ההנקה של המרפאה. כל אם שהגיעה למרפאה היתה זכאית לייעוץ ולליווי במשך כל תקופת ההנקה שלה, נוסף על מעקב של רופאת הילדים והפיזיותרפיסטית, שטיפלה בתינוקות בשיטת הקרניוסקראל. מקום שבו אנשי מקצוע שונים פועלים תחת אותה קורת גג ומתייחסים להיבטים שונים של התפתחות התינוק היה חידוש מרענן. זכיתי לעבוד עם ד”ר זהר והדס במשך למעלה משנה, ולאחר זמן מה נסגרה המרפאה.

“אברך אותך בשבת שלום!  אני בטוב, שמחה מהחלטתי, מעניקה לנרי קצת חלב אם ואמא שמחה ורגועה!  תודה שאת כאן️” את ההודעה הזו קיבלתי בערב שבת מאמא מקסימה שאני מלווה. פגשתי אותה לפני כחודשיים עם תינוקת שלא עלתה מספיק במשקל, עייפה, פצועה מאד, כואבת. בוכה. בכי מר של ייאוש וכאב פיזי ונפשי. שילוב של מציצה מאד חזקה של התינוקת, פטמות שקועות שנפצעו בקלות והכוונה לא נכונה בניהול ההנקה הביאו לפציעה חריפה מאד וירידה דרסטית בכמויות החלב. בעדינות אין קץ ותוך כדי כך שאני עוצרת את עצמי שלא לכוון אותה, לתת לה להחליט מה רוצה לעשות, קבענו ביחד שתשאב כדי להגביר את כמויות החלב, ובינתיים תניק מדי פעם עם פטמת סיליקון כשתרגיש שמסוגלת ולא כואבת. מהר מאד השאיבות